שגרירי דמוקרטיה

כלים, רעיונות ומדריכים לעידוד הצבעה בסביבה הקרובה — כי השפעה אמיתית מתחילה בשיחה אחת.

שיחה אישית

איך מעודדים הצבעה? ארבעה שלבים לשיחה אפקטיבית

שיחה טובה מתחילה בהקשבה, לא בשכנוע. ארבעה שלבים פשוטים שיעזרו לכם לפתוח שיחה שמניעה לפעולה.

1. נכנסים לנעליים של הצד השני

שואלים שאלות מכוונות ומנסים להבין: ממה נובעים חוסר המוטיבציה או האכזבה? איזה צורך לא נענה?

2. מוודאים שהבנו — בשאלות סגורות

  • האם את/ה מרגיש/ה שאף מפלגה אינה מייצגת את הערכים שלך?
  • האם את/ה מרגיש/ה שנציגי המפלגות „רק מדברים”?

3. חוזרים בקצרה על מה שהבנו

  • חשוב לך לבחור במישהו שתבטח/י בו שיקדם את הערכים שלך? (צורך באמון)
  • את/ה מתוסכל/ת כי חשוב לך לראות עשייה ומחויבות של הפוליטיקאים? (צרכים באמון ובאפקטיביות)

4. שואלים שאלה מעוררת מחשבה — או משתפים

אולי יש מפלגה או מועמד שקרובים יותר לערכים שלך מאחרים, ויוכלו לחזק אותם במדינה?

או שמשתפים באופן שבו אנחנו מתמודדים עם סוגיות דומות: אני גם מרגיש/ה שאין מפלגה שמייצגת את כל הדעות שלי, ולכן אצביע למפלגה שאני מסכימ/ה עם רוב ערכיה בנושאים החשובים לי ביותר.

עקרונות הסברה

עקרונות לשיחה אפקטיבית: ממה להימנע ומה עוזר לרתום

הסברה היא קודם כל הקשבה. אלה העקרונות שיחסכו לכם ויכוחים מיותרים ויעזרו לקרב אנשים לפעולה.

ממה נשתדל להימנע

  • לא נתווכח על עובדות — לעיתים רחוקות אנשים משתכנעים מעובדות יבשות, וקל מאוד למשוך אותן לכיוון שכבר מאמינים בו. סיפורים אישיים וחיבור רגשי רותמים הרבה יותר.
  • לא ננסה לנצח בוויכוח — אנחנו מנהלים שיחה, לא קרב. נתמקד באנשים שצריכים עידוד קל כדי לצאת לפעולה; אם עולה התנגדות גדולה מדי — משחררים.
  • לא נאשים — נרצה לרתום אנשים עם דעות מגוונות, ולכן ננהג בסבלנות ובחמלה. מתוך אשמה אנשים לא מקשיבים.

מה עוזר לרתום ולקרב

  • לשאול שאלות: „מה חשוב לך?”, „מה היית רוצה שישתנה?”, „יש לך תקווה שהדברים יכולים להיראות אחרת?”
  • להקשיב ולתקף רגשות: „אני מבין/ה שאת/ה ממש מתוסכל/מיואש/מפחד מהמצב — גם אני מרגיש/ה ככה”.
  • לשתף בסיפורים אישיים: מה חשוב לי, מה הפחדים שלי, מה נותן לי תקווה ולמה אני יוצא/ת להצביע. זה יוצר חיבור אוטומטי.
  • להניע לפעולה: לסיים בשאלה קונקרטית — „אז אתה חושב שתלך להצביע? מתי זה יהיה ביום? בבוקר אחרי הקפה?”. המטרה היא ליצור מחויבות.
התמודדות עם התנגדויות

„אין להצבעה שלי משמעות” — שני סיפורים שמחזירים מוטיבציה

ההתנגדות הנפוצה ביותר נובעת מייאוש. הנה שתי דרכים עדינות להשיב עליה — סיפור על נמלים ושיר של יהודה עמיחי.

סיפור קצר למוטיבציה

אתמול, כשהסתכלתי בשיירת נמלים עמלניות שכל אחת סוחבת גרגר קטן מרחק גדול מאוד עבור נמלה, שאלתי את עצמי — מה היה קורה אם כל נמלה הייתה אומרת לעצמה: מה הגרגר הקטן הזה כבר יתרום? הן לא אמרו את זה, ובזכות זה קורה הנס ויש להן מה לאכול כל החורף.

אז בואו נסתכל רגע גם על עצמנו מלמעלה, ונראה איך אנחנו — בכוח הכמות שלנו, בטוב הלב ובהרבה כוחות מופלאים אחרים — עזרנו זה לזה. ועכשיו, אפילו אם בשיחות שלנו כל אחד יביא „רק” עוד חבר אחד, כבר הכפלנו את הכוח שלנו.

הגרגירים הקטנים שלנו יוצרים מחסני תבואה שלמים ומשמעותיים.

„נסים” / יהודה עמיחי

כשאומרים לנו „בסוף אני רק קול אחד, ההצבעה שלי לא תשנה כלום”, אפשר להזכיר את השיר „נסים” של יהודה עמיחי, שמזכיר לנו שהכול תלוי במרחק שממנו מסתכלים. תסתכלו מרחוק.

הורים

הורים למצביעי פעם ראשונה: השיחה שאסור לדלג עליה

פעם דיברנו עם הילדים על נהיגה ועל זהירות ברשת. היום הדמוקרטיה חייבת להיכנס לרשימה — לא כדי להגיד להם למי להצביע, אלא כדי להסביר למה מצביעים בכלל.

למה דווקא עכשיו?

גדל כאן דור שלם שלא באמת מכיר מציאות אחרת: מגפות, משבר פוליטי מתמשך, הפיכה משטרית, מלחמות, השביעי באוקטובר, חטופים, פינוי יישובים ומלחמה עם איראן. מבחינתם הכאוס הזה הוא פשוט נורמת החיים.

דווקא בגלל המציאות שלתוכה הם גדלו — מחובתנו להזכיר להם שמדינות יכולות להיראות אחרת, ושבקלפי יש להם כוח אמיתי להשפיע.

„אבל הוא לא מתעניין בפוליטיקה”

נדמה לנו שהם אדישים למהדורות החדשות. אולי הם לא מתעניינים במפלגות — אבל בטיקטוק, באינסטגרם ובקבוצות הווטסאפ הם שקועים בתוכן פוליטי מסביב לשעון.

איך מדברים על פוליטיקה בלי לריב?

  • אל תחכו לבית הספר ואל תחכו למכינה.
  • שבו איתם לארוחת ערב והקשיבו.
  • שאלו שלוש שאלות פתוחות — למשל: „מה היית רוצה שיהיה פה בעוד עשרים שנה?”
  • ספרו להם למה אכפת לכם.

כתבה: ד“ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית, מומחית לתחום ההורות, מייסדת-שותפה של מיזם „בואו”

יום הבחירות

תפקידים בבחירות: לעזור לדמוקרטיה ולהרוויח עד 3,000 ₪ ביום אחד

שני תפקידים רשמיים ביום הבחירות שמאפשרים לשמור על תקינות ההצבעה — ולקבל עליהם שכר.

מזכיר/ת ועדת קלפי

  • מה עושים: מנהלים את פעילותה התקינה של ועדת הקלפי לאורך כל יום הבחירות.
  • למי זה מתאים: לבני 21 ומעלה ביום הבחירות, שלא היו חברים באף מפלגה בשלוש השנים האחרונות.
  • כמה מקבלים: 3,000 ש“ח ברוטו.
  • איך נרשמים: באתר ועדת הבחירות המרכזית.

מפקח/ת טוהר הבחירות

  • מה עושים: מנהלים בקרה על תקינות ההצבעה בקלפי, כולל תיעוד ודיווח של אירועים חריגים.
  • למי זה מתאים: לבני 21 ומעלה ביום הבחירות, שלא היו חברים באף מפלגה בשלוש השנים האחרונות.
  • כמה מקבלים: 2,300 ש“ח ברוטו.
  • איך נרשמים: דרך אתר ועדת הבחירות המרכזית, בהתאם למועדי ההרשמה שמתפרסמים שם.
וידאו

סרטונים קצרים: מה כן ומה לא לעשות כשמשכנעים אנשים להצביע

שלושה סרטונים קצרים להמחשה — מה עובד בשיחה, מה פחות, ולמה כל קול חשוב כאן.

שלושה סרטונים קצרים מערכת התכנים של השגרירים — אפשר לצפות בהם כאן ולשתף אותם הלאה.

מה כן לעשות כשמנסים לשכנע אנשים להצביע
מה לעשות כשמנסים לשכנע אנשים להצביע
כל קול חשוב כאן
הדרכה

הקלטת הזום: איך לגשת לשיחות עידוד הצבעה — עם משה כצנלסון

מפגש הדרכה מלא על הגישה לשיחות עידוד הצבעה, כולל המצגת שהוצגה בזום להורדה ולצפייה.

ההקלטה המלאה של מפגש הזום עם משה כצנלסון — איך ניגשים לשיחות על הצבעה, איך פותחים, איך מתמודדים עם התנגדויות ואיך מסיימים במחויבות לפעולה.

מתחת להקלטה אפשר לעיין במצגת שליוותה את המפגש.

הקלטת זום — איך לגשת לשיחות עידוד הצבעה (עם משה כצנלסון)

רוצים להצטרף למערך שגרירי הדמוקרטיה?

השאירו פרטים בעמוד הראשי ונצוות אתכם לפעילות באזורכם.

להצטרפות